יונתן ארמוני

פִּי הַחִירֹת

​

​

״נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר״

שמות י״ד, ג׳

​

הִגַּעְתִּי אֵלַיִךְ טָהוֹר

לֹא שִׁקַּרְתִּי לְעַצְמִי, לֹא רָצַחְתִּי בְּדִבּוּר קוֹדְמִים, לֹא נָאַפְתִּי, 

לֹא חָמַדְתִּי אוֹתָךְ מֵאַחֵר וְלֹא עָשִׂיתִי פֶּסֶל אוֹ תְּמוּנָה שֶׁל עָתִיד

​

בְּרֶגַע הָאֱמֶת

לֹא הָיִיתִי כְּנַחְשׁוֹן

​

וְאִם אַתְּ כְּבָר שׁוֹאֶלֶת,

מִי שֶׁקּוֹפֵץ רִאשׁוֹן לַמַּיִם

יַמְשִׁיךְ לִקְפֹּץ רִאשׁוֹן

​

אֲנִי צוֹפֶה בְּגוּפֵךְ זָז

כְּשֶׁאַתְּ שָׁרָה אֶת שִׁירַת הַיָּם

וְלֹא יוֹדֵעַ מֵאַיִן בָּאתִי

וּלְאָן תֵּלְכִי

וְשׁוֹאֵל

מָתַי הוֹצֵאתְ אוֹתִי מִמִּצְרַיִם?