מירי רנדל הבר

1.

מִשְׁפָּחָה בְּאַקְוַרְיוּם

דָּג מֵת

יֶלֶד אוֹמֵר : "זֶה הָאַבָּא".

​

​

​

​

2. 

כְּשֶׁקִּיר חַדְרִי נִשְׁבַּר

הַהִתְבַּגְּרוּת פָּרְצָה

מִתּוֹךְ הַגּוּף וְלֹא הָיָה

לִי יוֹתֵר בַּיִת.

נָדַדְתִּי בֵּין הַזְּמַנִּי לֶהָרוּס,

יָשַׁבְתִּי עַל אַדְנֵי חַלּוֹנוֹת

שֶׁל אֲחֵרִים

בִּתְנוּחָה מְקֻפֶּלֶת,

מַפְנָה גַּב לַמִּטָּה הַכְּבֵדָה

שֶׁל סָבִי וְסָבָתִי

שֶׁהוֹרַי יָשְׁנוּ בָּהּ.

הָיִיתִי הוֹלֶכֶת לְבַקֵּר

בַּבַּיִת שֶׁקִּבֵּל צוּרָה

חֲדָשָׁה שֶׁל זָרוּת,

הוֹלֶכֶת בָּרְחוֹב

וּנְעָרִים דִּמְיְנוּ אֶת מָה

שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי שֶׁכְּבָר הָיָה.

הַמִּלִּים הַגַּסּוֹת שֶׁלָּהֶם

בָּנוּ לִי גּוּף

וְזָקַפְתִּי קוֹמָה.