סתיו ב. אתלן

היום שאחרי

​

​

שָׁטַפְתִּי כֵּלִים

מֵרַקְתִּי רְצָפוֹת,

הִתְקַשַּׁרְתִּי לַאֲחוֹתִי,

הִיא לֹא עָנְתָה, 

הֵכַנְתִּי פַּסְטָה עַגְבָנִיּוֹת.

​

סָפַרְתִּי פְּעִימוֹת לֵב

שֶׁל כְּבָשִׂים תּוֹעוֹת, 

הַקִּירוֹת דִּבְּרוּ אֵלַי,

הַקֶּרָמִיקָה בַּמִּקְלַחַת הִתְפּוֹצְצָה,

וַאֲנִי לֹא בָּכִיתִי.