סתיו ב. אתלן

היום שאחרי

שָׁטַפְתִּי כֵּלִים

מֵרַקְתִּי רְצָפוֹת,

הִתְקַשַּׁרְתִּי לַאֲחוֹתִי,

הִיא לֹא עָנְתָה, 

הֵכַנְתִּי פַּסְטָה עַגְבָנִיּוֹת.

סָפַרְתִּי פְּעִימוֹת לֵב

שֶׁל כְּבָשִׂים תּוֹעוֹת, 

הַקִּירוֹת דִּבְּרוּ אֵלַי,

הַקֶּרָמִיקָה בַּמִּקְלַחַת הִתְפּוֹצְצָה,

וַאֲנִי לֹא בָּכִיתִי.