תום הדני נוה

יוֹם הַזִּכָּרוֹן.

טֶקֶס הַקְרָאַת שְׁמוֹת הַנּוֹפְלִים.

מְחַפֵּשׂ שֵׁם לַתִּינוֹק.

חוקי המקום

מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָלִים עָלֶיךָ חֻקֵּי הַמָּקוֹם,

הוֹפְכִים אוֹתְךָ לְשֵׁן נוֹקֶשֶׁת בְּשֵׁן

בְּהֶסְדֵּר גַּלְגַּלֵּי הַשִּׁנַּיִם.

הַיּוֹמְיוֹם הוּא הִשָּׁנוּת,

הַיּוֹמְיוֹם הוּא עֶלְבּוֹן לַיַּלְדוּת

מָה לוֹ וּלְנִסָּיוֹן לְתָאֵר לְךָ

אֶת הָעוֹלָם בַּעֲדִינוּת.

אַתָּה שָׁקוּעַ בְּאַרְגַּז צַעֲצוּעִים

כִּדְבוּרָהּ הָעוֹמֶלֶת עַל צוּף בְּפֶרַח סִגָּלוֹן,

לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּהּ.

דְּבַשׁ נִגְזָל

וּמֻחְלָף בְּמֵי סֻכָּר.

שָׁמַיִם נֶאְסָפִים אַל הָעַיִן כְּשֵׂעָר דֶּרֶךְ גּוּמִיָּה.

יָרֵחַ שֶׁל אֶמְצַע חֹדֶשׁ

(פָּרַח כְּרוּבִית עַל עֲלֵה עָנָן)

מֵטִיל אֶת כֹּבֶד אוֹרוֹ.

הַאִם אַתָּה רוֹאֶה כָּל כָּךְ רָחוֹק

כֹּבֶד מִשְׁקָלְךָ כְּסַךְ אֵיבָרַי הַפְּנִימִיִּים.

אֲנִי מִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ-

נִזְכָּר מַה רָצִיתִי לִהְיוֹת.

אַתָּה מִתַּחַת עֵצִים צְפוּפִים, חֲסֵרָה לְךָ הַמִּילָה

חֻרְשָׁה. לֹא רָחוֹק, טוּרְבִּינָה הוֹפֶכֶת רוּחַ

לִמְעַרְבֹּלֶת אֲוִיר. כָּךְ עוֹשׂוֹת גַּם מִלִּים.

אַתָּה רָדוּם עַל כֶּתֶף

כֹּבֶד מִשְׁקָלְךָ כְּעֹמֶק שְׁנָתְךָ.

אֲנִי נִזְכָּר בְּתַרְגִּיל סְחִיבַת פְּצוּע.

חֲסֵרָה לְךָ הַמִּלָּה צָבָא. יוֹם אֶחָד תִּשְׁאַל

אִם הָרַגְתִּי שָׂם אָדָם.