חיים בר מינצר

בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי אֱלֹהִים.

הָיָה לִי זָקָן אָרֹךְ, וְכָל הַיּוֹם רָאִיתִי 

סְרָטִים בַּטֶּלֶוִיזְיָה.

וְהַיָּמִים חָלְפוּ.

הַזְּמַן עָמַד בַּמָּקוֹם.

בַּחוּץ הַכֹּל הֶעֱלָה עֹבֶשׁ, 

וְהַיָּמִים חָלְפוּ. שִׁכְבוֹת הַסִּיד 

הִתְקַלְּפוּ מֵעַל הַבָּתִּים.

הַטֶּלֶוִיזְיָה הִמְשִׁיכָה לְהַבְהֵב

אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִפְסִיקוּ לְיַצֵּר חַשְׁמַל.

הָעֵינַיִם שֶׁלִּי הֶאֱדִימוּ, הַלֵּב 

דָּפַק, וְהַיָּמִים 

חָלְפוּ. עוֹנוֹת הַשָּׁנָה 

הִתְמַזְּגוּ זוֹ בְּזוֹ.

עִשַּׁנְתִּי בְּשַּׁרְשֶׁרֶת.

שָׁתִיתִי יַיִן אָדֹם בַּצָּהֳרַיִם.

כְּבָר לֹא נוֹתָר 

מִי שֶׁיִּתְפַּלֵּל. רַעַשׁ לָבָן.

לֹא מִצְמַצְתִּי לְרֶגַע,

וְהַיָּמִים חָלְפוּ.

עופות דורסים

אֲנִי בַּז לָךְ.

אַתְּ אוֹרֶבֶת לִי.

יָחָד

אֲנַחְנוּ שְׁנֵי עוֹפוֹת

דּוֹרְסִים 

זֶה אֶת זֶה.

© כל הזכויות שמורות למערכת על השפתיים מבית היוצר של תנועת תרבות

lipspoets@gmail.com