הגר דורון

פנים וחוץ

מִתּוֹךְ אַבְנֵי דִּירָתִי אֲנִי זוֹעֶקֶת,

דַּפֵּי הַמַּחְשָׁבוֹת הִתְיַבְּשׁוּ כְּבָר מִשִּׁמּוּשׁ,

הַנַּקְבּוּבִיּוֹת מִשְׁתּוֹקְקוֹת לַמַּגָּע הַמְּחֻסְפָּס

שֶׁל גַּלֵּי קוֹלְךָ,

שָׁם, הָאֶצְבָּעוֹת יְצַיְּרוּ שְׁמִינִיּוֹת רְעֵבוֹת בַּחוֹל,

הַבֶּטֶן הַחֲפוּנָה תִּפָּתַח לַשֶּׁמֶשׁ,

וְאַתָּה תִּרְאֶה לִי הַכֹּל

אֲוִיר יְכַנֵּס בְּבָתֵּי הָעֵינַיִם הַפְּקוּחוֹת

לַחוּת חִיּוּכְךָ הַנִּבָּט מֵעֵץ, יְרַכֵּךְ אֶת מִצְחִי הַקָּפוּץ,

וְנֵדַע הוֹוֶה בֵּין הַנְּקִיקִים,

וַאֲנִי אַרְאֶה לְךָ הַכֹּל

וְהַכֹּל שָׁרִיר וְקַיָּם.