עורב־אדם
מֵאָז שֶׁאַתְּ מֵתָה הוֹלֵךְ אַחֲרַי בַּלֵּילוֹת
עוֹרֵב גָּדוֹל וְלוֹ גּוּף אָדָם.
עוֹרֵב פֶּחָם בּוֹהֶה בִּי בַּלֵּילוֹת,
לֹא זָז מִמִּטָּתִי. הוּא מְחַכֶּה לָךְ, אִמָּא.
***
״כמו אין מילים בעולם״, ספר ביכוריה של ספיר פז, מוקדש לזכרה של שרי (שרה) מסטבאום פז, אמה של המשוררת. השירים בספר מתמקדים באמא כדמות חיצונית או כבת שיח, ומבקשים להמשיך את מערכת היחסים אם-בת בתקווה להחיות אותה, גם במותה.
השירים נפרסים על פני הספר בסדר מעין כרונולוגי הרוקם קו עלילה של סיפור היחסים בין השתים. משאלות זהות אישיות על רקע אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, דרך רגע המוות עצמו אליו חוזרת המשוררת בשיריה בחלקו השני של הספר ועד ללידת היחסים מחדש לאחר מות האם. כמו שם הספר, השירים בו מתארים את ההתמודדות עם האלם שמותיר אחריו מוות בכלל, ומוות של הורה באובדנות בפרט. הספר נחתם בשיר מעין אפילוגי, שכותרתו נושאת את הסימן ; המוכר כסמל התנועה הבינלאומית להעלאת המודעות לדיכאון, אובדנות, התמכרות ופגיעה עצמית.
הספר ראה אור בהוצאת הליקון, בסיוע קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב ובסיוע קרן יצחק לייב ורחל גולדברג - קרן קיימת לישראל. עורך ספרותי דרור בורשטיין.
ספיר היא עורכת בכתב העת ״על השפתיים״.